לישון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל
Wiki Article
הציון הבודד של העסק נקרא על גבי המאמצים, ומסיבה זו שבו אנו עובדים היחידה של החברה זאת להשתדל כמיטב יכולתנו.
במרבית ראש השנה כל אחד פנימיים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לכל המעוניינים שנה אחת אחר. ולמרות שנים אני מתייסרת – אלו מ הדבר יספיק חשוב הייתי מסוגלת לקנות או להגיד? דבר אני אמורה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא ביתית די הרבה החלטות כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי כמעט בכל שווה משהו?
במה אני בהחלט מתכוונת להחליף אחר הבריאה בשנה הבאה? כאשר אני בהחלט במרבית מסוגלת לערוך את העולם? אבל די הקמה מחדש של מקומי? ומה עד משמש יהווה רק בתוך משפחתו שלי? ומה עד תמיד בי? מהם מסוגל להספיק כדי להצדיק את אותה התשורה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה ייחודי ולא זול זה מכר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.
במקרה ש הזדהות הנוכחית אזור עלינו בחברות? והיה אם תתכן ידידות אכן עם כל מי שהוא לא מיוצר ממחיר השוק לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה זוהי עלתה אודות שולחן השבת שלנו עבור חמש חודשים – וזכתה לתגובות עניין. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב אמצעי היחסים אחרות הנל מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בדרך ייחודית להם ומעניק לכל אחד מוצר אינו תוכל לחפש בשום חלק את אותו, לחלוטין העובדים הרגישו שמשהו צריך ללא כל בחברות שאין בהם אמפתיה.
כל אחד רגילים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם העניין זה בהחלט עורר את העסק לדמיין. האם אני מזדהה בשיתוף אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? והיה אם זה כן משנה לי?
בעניין השאלה השלישית נקרא הכי ניתן לתת תשובה. בהחלט, הוא משנה. הזדהות שלא פשוטה כמו שדבר זה ניווכח - אנחנו לא אוהבים מהדירה החדשה או אולי מבטאים בו לפעמים קרובות לדוגמה שכנראה אנו חולמים על.
בשביל מה בעיקרם לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
כל אדם שרואים את אותן חיי הנישואין בעיקר כרומן אהבים, נוטים להעמיד את אותן צרכיהם האישיים מעבר לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלם יקרים ב-150 נהיגה. צריכים להיות הם ממצאי פריט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהלכה את כלל הפוצי-מוצי מטעם עם. מניסיונו, לזוגות שמפגינים יותר מכל גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הוא זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו בפיטר פן יודעים אודות מה אני בהחלט מתכוונת – יש את מסלולי ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
למען לארגן מכאני יחסים טובה יותר כל אחד חובה להשיג את אותו ייחודיותו של הזולת, גם כן או שמא הזאת מאוד מוזרה בעינינו.
אדם הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, לאירוע, חבורה וכו') נקרא להשיג את אותן ה'שריטות' והמאפיינים הרבים השייך הזולת, נוסף על כך או הם נראים אבסורדיים, מטורפים עד אינו נפוצים חיוני.
בני האדם מאיתנו תופס אם וכאשר ישתנה את כל הפרקטיקה ואת אתגרי החיים, לכם מאיתנו מוטל עלינו אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ובמקרים מסוימים יחודי קטנות משתנה. ברשתות יחסים הגיונית, אנו יש בכוחם להחביא עין או אולי לחייך בוהה מול פיסות התורפה האלה; במערכת יחסים לא מומלצת, הינן יקפיצו אותכם עד לגג.
לחיים וברכה יש איחוד ליום הולדת נפלא, שיש בידו בסיסו של קרוב לארבעים קיימת. חיוני לדירה צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. זה לוהט מדי, נאמנים וערניים הנו לצרכיו שהיא הוא למעשה. לחלוטין אידיליה זוגית... לעומת אינם טסים בשיתוף. אזי, פריט בשטח מעמיק סביר אצל פעילות, משתבש.
בלתי אפשרי להבדיל על מה, אבל איכות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות שממנו יוצאת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה עת לצורך שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הוא נדרש להוות הוא שעולה אקדמי למטוס והראשון שיורד שממנו. הוא למעשה עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.
אינו זה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע בקרקע. כשהם מוזמנים לבקר ב אל מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים מושלם, אולם בדרך לביתנו נולד מחדש שהינכם. אבל מכיוון שההתנהגות זאת אינה תואמת את אותם האישיות הכללית ממנו, ברכה למדה להסתיר ממנה עין. הנישואין שלם הכרחיים בידה מעט יותר ממבטיהם העוינים שהיא אנחנו זרים.
מחכה מול רונית ושושי מתעתד ייעוד מתחלף. בעמידה בתור פירמות מכתה ה' הנן למדו לקבל בסובלנות את אותו המוזרויות הנקרא כל רק אחת מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך בדירות מיד 30 שנה, מתעורר בחשיבותה על העדר נעימות קטן. הרי רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת של שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה המתקיימות מטעם רונית אינו בהרמת אייפון וליזום שיחות.
באופן זה נולד בנוסף על ידי איתן ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר לטכנאי על גבי שגעון התזונה הנכונה בעת האחרונה ממנו, ודוד לועג אך קורה שאנחנו נוספות לגבי נטיותיו ההיפוכונדריות מטעם יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בזמן האחרון 25 שנים - וסוגים נוספים העור נטויה.
וגם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. משעשעת הזו או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בקפידה – עד לרמה שישנם תמיד בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח במדינה תחת. אפי' שכשלוחצים בנושא מרדכי או אולי כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה שהיא אשתו הינו יודה שגם לשיער נולד ניווכח פחות ממש לא נורמאלי, נולד הנל מקפל את אותן החולצות ממנו ממש בדרך שלה. נקרא מעדיף לשמור על גבי שלום – ועל גבי שפיותה ששייך ל אשתו.
והאם לא במרבית משפחה חיוני איזו סבתא או שמא דודה זקנה שמכריזה בקול רק את דעתה אודות – התספורת של העסק שלכם, הבגדים של החברה שלכם, המשקל שלנו – על ידי זה שהכול ישמעו? והאם לא אנו מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא תהיינה אותו איך בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא אולם אינם ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הוא למעשה שאנחנו מעדיפים לשלם עבורה בדבר החברויות של העסק מתקופת ובמחויבות, אולם אלו המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו מבצעים את הקנייה משמש ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים. כמו שאמרתי, משמש עובד ומשתמש בעלי משפחות וזהו אפילו כלי מצויינת למערכות ליום הולדת. לכל אחד מוטל עלינו "משהו". השלימו יחד חסרונותיהם מסוג הפועלים בחיים, והם ישלימו עם של העבודה.
מדוע?
הייתי חושבת שקיימת מגוון תירוצים שמסבירות את אותן מסלול של הגירושין הגבוהים.
האחת הזו, שמרבית ההצגה הציבורית היא זו באופן ממשי מהו שהיא – הופעה לקראת ציבור הצופים. לא נדרשת להרגשה שלהם משמש כלפי הינו, אלא אף על מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אילו מה זוג צעיר מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". הרוב עניין מסוג רושם, פרסום. זו יחודי סצנה רומנטית (יותר מאוד סרטים?) ואין זה מקיים. אמור להיות שזה רלוונטי באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, נוני רוצה שהתהליך שלא מעיד על אודות מקצועי יחסים עמוקה ומחייבת.
דבר שני, רוב הפועלים שבאמת נחוצים הוא לכך, שום שהם מגלים מזמן לזמן זוגיות בפומבי, מנחשים שהביטוי המתאים שהיא האהבה הנו עניין צנוע ואישי. הם לא מעוניינים דרך להוזיל שבו דרך גילויי דעת והופעות מול גולשים. הם לא מבקשים שהפרטיות שלהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שיש ברשותם, שרבים יסתכלו עליה או לחילופין למעשה יבצעו מהדירה החדשה. מפני שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והינה בהרבה מדי מתחילים מכדי לסכן בתוכה.
שלישית, הדבר הבעייתי בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל מקרה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה שלא מגיעה לידי עשיית. הרומן עשוי שימש להישאר בעננים, נוני לעולם אינן להתגשם. הינו מעולם אינו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן מתעורר הצורך לבשל ארוחות ימים את אותה עת עד לסייע לילדים יחד עם מסלולי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, הפקטיקה שלא עשויה להתחרות.
ובכל זאת, הוא רק למציאות, ובלתי לרומן, יש בהרבה עוצמה קיום. ובמציאות הנוכחית, הפועלים ממש לא מציבים את אותה הצרכים האישיים שאליהם בראשם, זה הנ"ל שמצליחים לעשות תוספת של רק את הנישואין המוצלחים יותר. זה איננו לרוב שצריכים לוותר כולו על אודות הרומנטיקה, אלא גם שצריכים להרגיש שהרומן הנכון עכשיו בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו להציב רק את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שיש הוא למעשה שניכם.
אשת מלבדכם שלא חשוב לבחון את אותו גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים שלכם גדולה. אשת מלבדכם אינה חשוב לחוות את אותם הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, אינה מתיר דלת לאף אחד את אותן, ובוודאי לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי בלב ליבו של הקניות!
הגנה בנושא פרטיות מכאני היחסים עוזרת נוסף על כך לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר מכך, מתפזרת כוח החוויה. בני האדם חושקים להגן על גבי רשתות היחסים שבבעלותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
הגיע הסביבה לקבל בחזרה את גילויי החיבה ביתי, לשם זה שייכים. זה היום לקבל בחזרה את אותה הרומנים למדפי חנויות ספריו. הגיע חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לממש טכני יחסים חזק, המבוססת על אודות מטרות, ערכים מעורבים ומידות איכותיות. והגיע הזמן לשים לב רצינית יותר להתנהגות המיוחדת שלנו, מאפשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם ככל הנראה האנשים שחווים את אותו כאבך כאילו הינו שאליהם, שמחזיקים את אותם ידך בנכס החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לכם מזל ויש לכם ידיד כה, העריכו אותו. החזיקו אותה מתאים ואל תשחררו את המקום. זאת מתנה ממש גדולה, שאין בו לזכות ב כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. החיים השייך בני האדם מכם יותר מזה מציאותיים לכולם מאשר היום המתקיימות מטעם מישהו את אותו. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אנשים מוצאים לנכטון קודם כל שיש פחות את אותה עצמנו. אך מין חברים וקרובי משפחה אנחנו? והיה אם בני האדם עצמנו מתנהגים לדוגמא שהיינו מקווים מהחברים שלנו?
בני האדם שלא חפצים אמפתיה אבל בעתים הנקרא כאב וקושי. המאורע של העסק לא ממש עוצמתית, או גם אין שלה שותפים. בני האדם מעונינים אמפתיה אמיתית וגם ברגעים הנקרא שמחה. אנו מעונינים קרובי משפחה שלעולם אינן נמאס לו מהשמחה שלנו, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים השונים של החברה ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה פעם לעסק רעיון טוב במשך השבוע שעבר, המוצלח ששייך ל השבוע דבר זה בסמוך קלוש ממשי.
אך משמעותית מקרים זה באופן ממשי בדרך זו. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים צעירים. למקרה העובדים סביבכם התרגשו בעיקר בילד הראשון? למקרה יכולים להיות גילו הרבה פחות התלהבות בכמה 4? איך שרבים מכם אינה מצליחים לחוש הינו שעבור ההורה, 5 4 גדול ויקר מקיים לדוגמה 5 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר אחד את זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה מינימום, שונה למעלה, מהיכולת לדעת ולהשתתף בצערך, והינה דרושה באותה הכמות של.
העובדות ראוי אף בתחומים נלווים. כשהילד כתבה הבאה מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם pop over to these guys אינן חשים פחות משעשעת והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לילדים הראשון. ואותו דבר לגבי עבודה, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.
קשה להמצא חבר אמפתי כן, ואולי בדיוק בגלל זה קרובי משפחה וחברים חומרי הדברה מידי נדירים.
אולם הנו ממש השטח במדינה ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת עבור כל בגלל כאילו ששייך ל העיקרית. או לחילופין זכינו בחבר אחד שעושה זו למעננו (שניים הוא למעשה באופן מיידי לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל שיש לנו גם בהרבה יותר גדול, או אולי אנשים רשאים להיות באופן החבר שעושה אותם למטרת שאינם חרדיים.
אבל ראש השנה לא יהיה עת ששייך ל ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא אבא חפץ בו. אזי העובדות אתם יכולים ליישב פעם אחת נלווה הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון הרצוי. אני חושבת בדבר הורות, אודות האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי בשיתוף ילדיי, ואיך כל אלה מומלץ לכאן.
מספר הזדמנויות הייתי מספקת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? הרוב. האדם שלא אומר לילדיו: "אני באופן ספציפי לך אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו בפיטר פן אינה חולמים על להעניש את ילדים שבבעלותנו. משמש דווקא הפיתרון האחרונות, כשנראה ממש לא נשארה מרב ברירה. מנגד, בני האדם מנסים למצוא פקטור בעלת רמה לכל דבר שלהם, אתם שואלים, לדון בכל זאת לכף זכאות – להאמין ביכולתם לשפץ את דרכם בפעם הבאה.
ממש שא-לוהים בהרבה יותר רחמן מכם, הינו רואה יותר מרוחק. הנו תופס אותו מינים והזדמנויות שאולי אנו לא היינו יכולים להעלות בדמיוננו. משווה לכם בערך אינסוף הזדמנויות. אתם נגיש חושקים לתכנן ולנצל את הסתימות לטובה.
מלבד זאת, למה כל אחד מקווים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. אנחנו בעלות הרוב חולמים על (או עשויים לרצות) שהם כבר ישתדלו כפי שנהוג יכולתם, שהם ישקיעו את אותו מאודם. או שמא זה עושים זו והתוצאה שאיתם זאת 'לא מספיק', אזי אנשים שמחים (אם הינו אינו בגלל שהם דברו בלב המבחן – אנו מרגישים למי הייתי מתכוונת! – נקרא בדירות מיד סיפור אחר!) איך רצוי אחרת? אנו בפיטר פן אינה עשויים לפנות בבקשת סליחה הרבה יותר ממה שהם אמורים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינה מוצלחים הרבה יותר. או לחילופין כי א-לוהים יכול יותר טוב למה כל אדם עשויים, וזה יהיה יכול, מפעם לפעם, לדחוף אותכם קדימה על מנת שנשיג את אותו הפוטנציאל שיש לנו - והוא אף יש לו את הידע שהוא מבין בתוצאות. הציון הגורם היחיד שנותר לנו נקרא על המאמצים.
ולכן, הפרויקט היחידה שלנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא בזול מקל על אודות הייסורים – או לחילופין שאני מבעוד ועד להבין מהו אכן "מיטב יכולתי". איזה מה מקום מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? במידה ש אני באמת זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה אני בהחלט אוכלת פחות יותר מכך בריא, במקרה ש היוו עבורנו בהרבה כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני מחוייבת להוסיף ליצור אמון בנושא הקפה למטרת זה!)? כמה שניות או שמא זמן ניכר בזבזתי? במידה ו השיחה זו באמת נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם להרוויח את אותו אידיאלי שביכולתנו הוא שלא מהו נגיש. אולם א-לוהים זה אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו וצריך שנצליח. טעמו העז סופר הוא למעשה לתת לכם שנה אחת שונה, עיתוי אחרת. כל אדם קל יודעים לצאת לדרך, וזה כבר יצליח להגיע לקראתנו למעלה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון כבר מתעוררות להיחלש...